פסק-דין בתיק ת"א 1434-08

תביעה לסעד הצהרתי לביטול הסכם מכר וכן צו עשה המורה על ביטול הרישום שנעשה בעקבות העיסקה, ומנגד, תביעה שכנגד ע"ס של 3,647,940 ש"ח, וכן תביעה לסעד הצהרתי לביטול הסכם מכר אחר.

טענות התובע ("ויטלי")

1.                  במרכזה של פרשה זו עומד המגרש המצוי ברח' קצרין 27 ראשון לציון (להלן: " המגרש") והידוע כחלקה 121 בגוש 5435 בראשל"צ.

2.                  המגרש מחולק לשני מגרשי משנה, האחד בשטח 366 מ"ר והשני בשטח 242 מ"ר. על כל אחד משני המגרשים ניצב בית אחד (להלן: "מגרש א'", "מגרש ב'",  "בית א'"  ו - "בית ב'" בהתאמה). הבעלים הרשומים של המגרש הינה עיריית ראשל"צ.

3.                  התובע (להלן: "ויטלי") הינו אזרחי ישראלי ואוקראיני, אשר חי מרבית חייו מחוץ לישראל. הוא הגיע לראשונה לישראל מאוקראינה בשנת 2000 ובמהלך ביקורו פגש את הנתבע 1 (להלן: " פאבל"), בחנות לממכר טלפונים סלולריים ברח' אלנבי בתל אביב, שהיתה בבעלותו, וקשר עימו קשרי ידידות.

לאחר ששב לאוקראינה התפתחו קשרי הידידות בינו לבין פאבל ליחסי עבודה אשר במסגרתם העסיק ויטלי את פאבל בעבודות שונות עבורו בישראל ובעולם (כגון: רישום חברה בלונדון, שחרור מכולה ברומניה ועוד). שכרו החודשי של פאבל נע מ - 1,000 דולר ארה"ב בתחילה, ועד ל - 3,500 דולר ארה"ב.

4.                  לאחר מספר שנים, שכנע פאבל את ויטלי לרכוש בית לעצמו בישראל, בין היתר בטענה כי ממילא ויטלי מרבה לבקר בישראל. הוא הפנה תשומת ליבו כי עיריית ראשל"צ הוציאה למכירה, במסגרת מכרז, את המגרש וכי זהו איזור שכדאי לבנות בו בית.

5.                  פאבל וויטלי הלכו לשכונת נווה דקלים בראשל"צ בה הוצעו מגרשים למכירה ובין היתר הוצע להם המגרש הנדון, אשר מצא חן בעיני ויטלי עקב היותו פינתי.

לטענת ויטלי, פאבל הטעה אותו ואמר לו כי בישראל לא ניתן לבנות בית אחד על מגרש, אלא רק שני בתים צמודים. 

ויטלי רצה להכיר טובה לפאבל עקב שירותיו, נאמנותו ואהבתו אליו אשר היתה לו יותר מאח, וכן עקב הולדת בנו זה מקרוב. לפיכך, החליט ויטלי לתת לפאבל את מגרש ב' במתנה, ושילם הן עבור רכישתו וכן הסכים לשלם את הוצאות בניית בית ב' עליו.

6.                  ויטלי ופאבל הגישו הצעה לעירייה וזכו. הסכם פיתוח בין ויטלי ופאבל לבין העירייה לגבי המגרש בכללותו נחתם ביום 5.7.2005 והסכם רכישה ביום 11.7.2005 (ת/14) (להלן: "הסכם הרכישה")

כך, ביתו של ויטלי, בית א', נבנה על מגרש א' ואילו ביתו של פאבל, בית ב', נבנה על מגרש ב'. הרכישה והבניה של שני הבתים נעשתה בכספים שהעביר ויטלי לפאבל בהתאם לסכומים שפאבל הודיע לו שהם נדרשים לצורך הרכישה והבניה. הכספים הועברו במזומן או בהעברות בנקאיות לחשבון הבנק של ויטלי בבנק מרכנתיל דיסקונט (להלן: "חשבון הבנק" ו"הבנק", לפי העניין). לפאבל היה יפוי כח מאת ויטלי לפעול בחשבון הבנק .

7.                  עוד טרם הזכייה במכרז, והואיל וויטלי אינו מתגורר בישראל דרך קבע ועסקיו הינם בחו"ל, הציע פאבל לויטלי כי ליתר ביטחון כדאי שויטלי ישאיר בידיו ייפוי כוח שיאפשר לו לייצג אותו במכרז לצורך הגשת ההצעה לעירייה. הצדדים פנו לעו"ד ליודמילה דולגנין, אשר בפניה חתם ויטלי על ייפוי כוח נוטריוני מיום 6.6.2005 (ת/5) (בתיק בית המשפט מצוי רק צילום יפוי הכח. המקור הוצג בפני, והוחזר במהלך הדיון לעו"ד גיא זאב אשר החזיק בו - עמ' 97 ש' 1).

ביפוי הכח נאמר כי ויטלי מייפה את כוחו של פאבל:

"להיות בא כוחי הנכון והחוקי ומבלי לגרוע מכלליות דבר זה לעשות, להוציא לפועל או לחתום על כל או איזה מן הפעולות, הדברים או מסמכים כדלקמן:

בשמי ובמקומי לחתום על כל המסמכים הדרושים לביצוע כל מיני פעולות ללא הגבלה ולהתקשר לכל עסקה בקשר לרכושי - חלק ממגרש (להלן: "מגרש") הנמצא בראשון לציון, שכונה "נווי דקלים" (כך במקור - ר.א.), שמספרו 121א' ב' אשר כעת שייך לעיריית ראשון לציון".

            (להלן: " יפוי הכח").

ויטלי טוען כי הוא דובר את השפה העברית בקושי וכלל אינו קורא אותה, וכי חשב כי המדובר בייפוי כוח המאפשר לפאבל לייצג אותו במכרז לרכישת המגרש ותו לא. לטענת ויטלי, המסמך הוכן מראש והוגש לו לחתימתו ע"י עו"ד דולגנין.

8.                  כאמור, כחודש לאחר חתימת ייפוי הכוח הנ"ל, זכו ויטלי ופאבל במכרז. ויטלי הגיע במיוחד לישראל וביום 5.7.2005 חתמו הוא ופאבל על כל המסמכים הטעונים חתימה לצורך הרכישה, לרבות הסכם הרכישה והסכם הפיתוח, במשרדי עו"ד בר, אשר ייצג את העירייה (ת/14).